תאריך | 22 בדצמבר 2023 |
---|---|
קוד | (מסמך) |
נושא | רצועת עזה, גישה הומניטרית, המשפט ההומניטרי, סיוע הומניטרי |
סיכום הצבעה |
13 הצביעו בעד |
הרכב מועצת הביטחון | |
חברות קבועות |
הרפובליקה העממית של סין צרפת רוסיה הממלכה המאוחדת ארצות הברית |
חברות לא קבועות |
אלבניה ברזיל גבון גאנה מוזמביק יפן אקוודור מלטה שווייץ איחוד האמירויות הערביות |
החלטה 2720 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות היא החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה ב-22 בדצמבר 2023, קראה להגביר את הסיוע למשבר ההומניטרי ברצועת עזה שנגרם בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כולל אספקת דלק, מזון ואספקה רפואית. היא גם דרשה במפורש לפתוח את כל מעברי הגבול לרצועה לסיוע הומניטרי, כולל מעבר כרם שלום, וכן לשחרר את החטופים שנלקחו לעזה על ידי פעילי ארגון הטרור חמאס במתקפת הפתע ב-7 באוקטובר ולאפשר גישה הומניטרית אליהם.[1][2] ההחלטה אושרה על ידי 13 מ-15 חברות המועצה, בעוד שרוסיה וארצות הברית נמנעו.[3][4]
רצועת עזה חווה משבר הומניטרי כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל.[5] מלחמה זו פרצה בעקבות טבח באזור עוטף עזה בשמחת תורה, אשר בוצע על ידי אספסוף מעזה, ביום 7 באוקטובר 2023. עם תחילת המלחמה הטילה ישראל הסגר מוחלט (אנ') על רצועת עזה, אשר הביא למחסור משמעותי בדלק, מזון, תרופות, מים ואספקה רפואית חיונית.[5] סגר זה הביא לירידה של 90% בזמינות החשמל, השפיע על אספקת החשמל לבתי החולים, מפעלי הביוב והשבתת מתקני ההתפלה המספקים מי שתייה,[6] ומחלות רבות התפרצו ברחבי עזה.
תקיפות חיל האוויר הישראלי גרמו לנזק גדול לתשתיות ברצועה, והעמיקו עוד יותר את המשבר.[7] משרד הבריאות של רצועת עזה, שנשלט בידי חמאס, טען כי למעלה מ-4,000 ילדים שנהרגו בחודש הראשון למלחמה, ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר כי עזה "הפכה לבית קברות לילדים".[8]
ב-12 דצמבר 2023 קיבלה העצרת הכללית של האומות המאוחדות החלטה לא מחייבת הקוראת ל"הפסקת אש מיידית" ברוב של 153 בעד, 23 נמנעים ו-10 נגד.[9]
החלטה 2720, שהוצעה על ידי איחוד האמירויות הערביות, תוכננה במקור להצבעה ביום שני, 18 בדצמבר. עם זאת, ההצבעה התעכבה מספר פעמים על מנת לאפשר משא ומתן עם ארצות הברית כך שהיא לא תטיל עליה וטו.[10] ארצות הברית הביעה הסתייגות מההצעה למנגנונים מפוקחים של האו"ם להעברת סיוע,[11] בעוד שהממלכה המאוחדת תמכה בכך.[12]
תיקון שהציגה רוסיה, שקרא ל"השעיה דחופה של פעולות האיבה", זכה ל-10 קולות בעד ו-4 נמנעים, אך הוטל עליו וטו על ידי ארצות הברית.[4][13]
החברות הקבוצות במועצת הביטחון מודגשות.
בעד (13) | נמנע (2) | נגד (0) |
---|---|---|
הרפובליקה העממית של סין – שגריר סין באומות המאוחדות דאי בינג בירך על קבלת ההחלטה אך מתח ביקורת על חסרונותיה ותמך ב"ניצול מלא של מעבר כרם שלום ופתיחת נקודות מעבר אחרות".[1]
מצרים – השגריר המצרי לאו"ם אוסאמה מחמוד עבד אל-חאלק בירך על ההחלטה וכינה אותה "צעד בכיוון הנכון".[1]
ישראל – שגריר ישראל באומות המאוחדות גלעד ארדן הודה לארצות הברית ולנשיאה ג'ו ביידן על "העמידה האיתנה לצד ישראל לאורך המשא ומתן", אך הדגיש כי "התמקדות האו"ם רק במנגנוני הסיוע לעזה מיותרת ומנותקת מהמציאות" והזכיר כי מועצת הביטחון עדיין לא גינתה את טבח שבעה באוקטובר.[4] שר החוץ אלי כהן הכריז כי ישראל "תמשיך לפעול לפי החוק הבינלאומי, אך תבדוק מטעמי ביטחון את כל הסיוע ההומניטרי לעזה".[14]
הרשות הפלסטינית – נציג הרשות הפלסטינית באו"ם ריאד מנסור הכריז שההחלטה היא "צעד בכיוון הנכון, יש ליישם אותה והיא צריכה להיות מלווה בלחץ מסיבי להפסקת אש מיידית".[1]
רוסיה – שגריר רוסיה באומות המאוחדות וסילי נבנזיה ביקר את ההחלטה וקבע כי ארצות הברית עסקה ב"סחיטה" והפכה אותה ל"חסרת שיניים". נבזניה הוסיף כי מדובר ב"רישיון להרוג" ומי שהצביע בעד ההחלטה יהיה שותף למצב, וציין שרוסיה הייתה מטילה וטו על ההחלטה אלמלא הגיבוי של מדינות ערב.[1]
ארצות הברית – שגרירת ארצות הברית באו"ם לינדה תומאס-גרינפילד הצהירה כי מעבר ההצעה הוא "שביב של תקווה" וכי מדובר ב"החלטה חזקה מאוד", תוך שהיא מציינת כי ארצות הברית "מזועזעת" מהיעדר גינוי לחמאס.[1]
ארגונים רבים, כולל ועדת ההצלה הבין-לאומית (אנ'), ביקרו את ההחלטה בשל היעדר קריאה להפסקת אש מיידית, בעוד שמנכ"לית רופאים ללא גבולות אבריל בנואה הכריזה כי ההחלטה שונתה "עד שהשפעתה על החיים של אזרחים בעזה תהיה כמעט חסרת משמעות".[15][16] בישראל פרשנים הביעו דאגה מכך שאספקת דלק היא שמאפשרת המשך קיום המנהרות של חמאס, אשר זקוקות לאוורור, ולכן לחשמל, ולכן לדלק.
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |